אפילפסיה היא מצב רפואי שמובן לא נכון לעיתים קרובות ומשפיע על כ-3 מיליון מבוגרים ו-470,000 ילדים בארה"ב, כ-1.2% מהאוכלוסייה. הסטטיסטיקות סופרות רק מקרים פעילים, ללא אבחון או דיווח עצמי. כלומר, יש אנשים עם אפילפסיה שאפילו לא מודעים לכך. חלק מהפרכוסים לא נראים כמו מה שרוב האנשים מדמיינים, ולכן מקרים מסוימים לא מזוהים.
אצל חלק מהאנשים, אפילפסיה משפיעה על יכולת הקריאה וההבנה. סוג האפילפסיה הוא לעיתים גורם משמעותי לכך.
לפני שמתחילים: מהי אפילפסיה?
אפילפסיה היא הפרעה נוירולוגית, הרביעית בשכיחותה בעולם. היא מאופיינת בפרכוסים שיכולים לגרום לתסמינים שונים. היא נגרמת כתוצאה מפעילות חשמלית עודפת במוח שמובילה לפרכוסים חוזרים. הנטייה לפרכוסים תלויה ברמת הרגישות של האדם לגירויים שיכולים לשמש טריגר.
אפילפסיה גורמת לפרכוסים בלתי צפויים וחוזרים, וגם לרגישות לטריגרים שיכולים להוביל להתקף. האבחנה מבוססת על כמה קריטריונים:
- שני פרכוסים או פרכוס בודד עם סיכון גבוה לפרכוסים נוספים – כולם ללא גורם ברור
- מספר אירועי פרכוס בפרק זמן מוגדר
- פרכוסים בשילוב גורמי סיכון כמו פגיעת ראש או מחלות נוירולוגיות
- פרכוסים עם גורם סיכון כמו נטייה משפחתית
הרופאים יודעים אילו גורמים עלולים להוביל לפרכוסים, אך לעיתים קרובות הסיבה המדויקת אינה ידועה. גם כשיש פגיעת ראש, מנגנון היווצרות הפרכוס עדיין נחקר ואינו ברור לגמרי.
יש סוגים שונים של פרכוסים, אך רובם נופלים לאחת משלוש קטגוריות:
- התחלה מוקדית (בהכרה או בהכרה פגועה) – מתחיל באזור אחד או קבוצת תאים במוח, בצד אחד בלבד.
- מוקדי בהכרה מלאה – האדם בהכרה ובערות בזמן הפרכוס. נקרא גם פרכוס חלקי פשוט.
- מוקדי בהכרה פגועה – במהלך הפרכוס ההכרה פגומה או שיש בלבול. נקרא גם פרכוס חלקי מורכב.
- מוטורי או לא מוטורי
- מוקדי טוני-קלוני בילטרלי
- התחלה כללית (הכרה פגועה) – משפיע על שני צידי המוח יחד.
- מוטורי
- טוני-קלוני
- מוטורי אחר
- לא מוטורי
- אבסנס (העדרות)
- התחלה לא ידועה – תחילת הפרכוס לא ידועה, למשל אם לא היה עד או כשהאדם לבד או בזמן שינה. בהמשך ניתן לאבחן אותו כפרכוס כללי או ממוקד.
- מוטורי
- טוני-קלוני
- מוטורי אחר
- לא מוטורי
- אבסנס
תסמינים מוטוריים לרוב כוללים רעידות, קפיצות שרירים, התקשות או חולשת שרירים. תסמינים לא מוטוריים כוללים מבטים ממושכים, חזרה על תנועות וקפיצות באזורים מסוימים.
בעיות נפוצות לאפילפטיים באינטרנט
אצל אנשים עם אפילפסיה פוטוסנסיטיבית (רגישות לאור), התקפים יכולים להיגרם על ידי דפוסים חזקים, אורות מהבהבים או אורות סטרובוסקופיים. מצבים כאלה נוטים להפעיל התקפים – בעיקר טוני-קלוני.
לכן מי שיש לו אפילפסיה ונכנס לאינטרנט צריך להיזהר מהתוכן שנחשף אליו. אפילו צפייה בסרטונים ברשתות חברתיות עלולה לגרום להתקף אם נתקלים בתוכן בעייתי.
דפדפנים רבים פועלים לשיפור הנגישות לאפילפסיה וגם מחנכים יוצרי תוכן להיות זהירים יותר. הנגשה דיגיטלית היא כבר עדיפות גבוהה בחברות, ארגונים וממשלות. יש מאמץ רחב להנגיש את האינטרנט לכולם, בלי קשר למגבלה.
פתרונות: טיפים לקריאה עם אפילפסיה
יש דברים שאפשר לעשות כדי להפוך את חוויית הקריאה לבטוחה יותר. יש שלוש דרכים שבהן הבהוב יכול להיגרם במחשב: התצוגה, המחשב או התוכן. בבעיות תצוגה במחשב – לרוב ניתן לשלוט באמצעות הגדרות הדפדפן, החומרה ומערכת ההפעלה.
דפדפנים – השתמשו בדפדפן מודרני ועדכנו אותו. דפדפנים כמו Chrome ו-Mozilla כוללים הגדרות נגישות, ונוספים מצטרפים. התאמות אלו מאפשרות להגדיר חוויית שימוש נוחה יותר לאפילפטיים.
הגדרות נגישות והתאמה אישית
הגדרות אלה נותנות שליטה על הצגת התוכן. בהגדרות נגישות ניתן לבקש הסרה או צמצום של אנימציות (הפחתת תנועה). חשוב גם לבטל הפעלה אוטומטית, למרות שזה לא תקף ל-GIFים.
מצב קריאה
אולי תצטרכו להגדיר ידנית חלק מההתאמות, אבל כדאי לוודא ש:
- חוסמי תוכן מופעלים
- המרת טקסט לדיבור מופעלת
- בחירת גופן זמינה
- זום עמוד מופעל
כיבוי GIFים
בהגדרות הדפדפן אפשר לכבות GIFים מונפשים. קיימים גם תוספים לדפדפן שחוסמים GIFים:
- GIF Scrubber
- GIF Blocker
- Beeline Reader
- Photosensitivity Pal – הרחבת כרום שחוסמת תכנים שעלולים לגרום להתקפים.
מערכות הפעלה
ב-Windows 10 יש הגדרות לשיפור חוויית השימוש. הדרך הקלה: השתמשו בחיפוש המערכת וכתבו "נגישות".
ארגון W3C יצר הנחיות (WCAG) למפתחים כדי להנגיש תכנים לאפילפטיים. ההמלצות כוללות:
- אין תוכן שמבהב יותר מ-3 פעמים בשנייה.
- שטחי הבהוב קטנים – עד 341 על 256 פיקסלים.
- הפחתת ניגודיות בתוכן מהבהב.
- אפשרות לקביעת קצב הבהוב אישי למשתמש.
אפליקציות מומלצות לאנשים עם אפילפסיה
יש מגוון אפליקציות שיכולות לשפר את חוויית השימוש והקריאה ברשת לאנשים עם אפילפסיה. הנה כמה מהאפליקציות המומלצות.
HealthUnlocked
התחברות עם אנשים עם אפילפסיה או מצבים בריאותיים נוספים – דרך טובה לקבל תמיכה, מידע, רעיונות וטיפים.
Seizure Tracker
זמינה באנדרואיד, אייפון ו-Alexa. מסייעת לעקוב אחרי התקפים ועוד. שימו לב – באתר יש כפתור "Free! Sign Up" למעלה שמשקשק באנימציה בגלילה.
Seizure First Aid
זמינה גם בApple, ומציעה מידע חשוב, עזרה ראשונה ותזמון/מעקב אחר התקפים.
Speechify
אפליקציית טקסט לדיבור עם תכונות שונות שמאפשרות לאפילפטיים או לסובלים מהפרעות פרכוסים לקרוא באינטרנט:
- שליטה במהירות הקריאה
- הדגשת טקסט לניטור התקדמות
- גלילה אוטומטית להפחתת חשיפה למסך
- מצב כהה
לחיות עם אפילפסיה דורש התאמות, אך ניתן לשפר את איכות החיים בעזרת הכלים הנכונים. Speechify יכולה לעזור. בקרו באתר, נסו בחינם ותגלו מה המרה מטקסט לדיבור יכולה לעשות עבורכם.
שאלות נפוצות
האם GIFים עלולים לגרום להתקפים?
חלק מה-GIFים יכולים לגרום להתקפים אצל אנשים עם סף פרכוס נמוך או עם אפילפסיה. תוכן מהבהב, מרצד או בעל תנועה מהירה עלול להוות טריגר לאפילפסיה פוטוסנסיטיבית. טכנולוגיות אינטרנט עם תנועה כמו וידאו, JavaScript, png מונפש, Canvas, CSS או SVG מונפש עלולות לגרום להתקפים, מיגרנות או תגובות פיזיות אחרות – בהתאם לרגישות הצופה.
האם אפילפסיה משפיעה על קריאה?
סוגי אפילפסיה מסוימים יכולים להשפיע על שפה ועל דפוסי קריאה, במיוחד אפילפסיה כללית, ולהשפיע על הבנה, דיבור וקריאה אצל חלק מהאנשים.
האם קריאה עלולה לגרום להתקף?
קיים סוג אפילפסיה בשם "אפילפסיה של קריאה" שמופיעה לרוב בגיל ההתבגרות, והטריגר שלה הוא קריאה. התקף מתחיל בקפיצות קצרות בפה ובלסת, ואם ממשיכים לקרוא תוך כדי, הוא עלול להתפתח לפרכוס טוני-קלוני.
האם חולי אפילפסיה יכולים להשתמש באינטרנט?
אנשים עם אפילפסיה יכולים להשתמש באינטרנט, אבל כדאי להיזהר. מסכים עם תאורת LED עשויים להבהב – לרוב לא נראה, אך לעיתים כן. רבות מטכנולוגיות הרשת כוללות תוכן מהבהב או מרצד, שמגדיל את הסיכון להתקפים פוטוסנסיטיביים.
