מדע הקריאה הוא תחום מדעי הכולל מחקר בין-תחומי על קריאה, כתיבה וכל הבעיות שעלולות להתעורר בתהליך הלמידה של קריאה וכתיבה. מאחר שהתחום רחב ומבוסס על אלפי מחקרים מהחמישים שנה האחרונות, חשוב להתייחס אליו בזהירות.
הגדרת מדע הקריאה
מדע הקריאה כולל כל מה שנמצא תחת מטריית הקריאה והפעילויות הקשורות אליה: הבנת שפה, פוניקס, מודעות פונמית, מודעות לפונמות, הוראת קריאה, מילות ראייה ועוד.
המטרה העיקרית של התחום היא לספק מידע ומחקרים מבוססי ראיות על הדרך להגיע לשליטה בקריאה וכתיבה, ולברר מדוע יש אנשים שמתקשים בקריאה, לדוגמה, עם דיסלקסיה.
התמקדות בבעיות קריאה כוללת חתירה לשיטות טובות ויעילות יותר להערכה ואבחון של קשיי זיהוי מילים ופענוח, קושי לעקוב אחרי הוראות קריאה ופגיעה בשטף הכללי.
חמשת רכיבי מדע הקריאה
למרות שמחקרי הקריאה מבוססי הראיות הם רחבים ומתפתחים כל הזמן, אפשר לסכם אותם לחמש קטגוריות עיקריות:
מודעות פונמית
השפה היא בראש ובראשונה מדוברת. המילים והקטעים שאנחנו אומרים נרשמים על דף בצורה לא מושלמת. כשאנחנו מתקשרים, אנחנו משתמשים במוח כדי לזהות ולפענח פונמות — יחידות צליל שונות (למשל, שינוי פונמה אחת עשוי לשנות משמעות של מילה שלמה). יש אנשים שמתקשים במודעות לפונמות ולכן גם בשפה מדוברת. מדע הקריאה שם דגש על מודעות זו, כי הוכח שמודעות מוגברת מובילה להצלחת קריאה גבוהה יותר.
פוניקס
פוניקס קשור למודעות פונמית, כפי שאפשר לנחש מהשורש phone. עיקרו מיפוי אורתוגרפי — כלומר, יחסי אות–צליל. כשאנחנו מאייתים, אנחנו מתרגמים צלילים לסימנים; חשוב לדעת לזהות את האותיות ולשייך לכל אחת צליל נכון כדי לפתח אוריינות מתאימה.
שטף דיבור וקריאה
המטרה איננה רק לקרוא, אלא לקרוא היטב: במהירות, באינטונציה נכונה ובקצב טבעי של השפה — גם כאשר קוראים בקול. לכן שטף הוא מרכיב חיוני במחקר לשוני ובכל תכנית קריאה איכותית.
אוצר מילים
שטף מוביל לאוצר מילים עשיר. כאשר יש לנו מספיק מילים זמינות, הקריאה והכתיבה הופכות יעילות יותר כי לא נצטרך לעצור בכל מילה. זה נכון גם בקריאה וגם בכתיבה.
הבנה
הבנה נשמעת פשוטה, אך למעשה היא כוללת את כל שאר הקטגוריות ותהליכים מורכבים כמו ידע רקע, שמאפשרים הבנת השפה כולה — מדוברת וכתובה. לכן, הבנה היא גם המטרה הסופית של הקריאה וגם של מדע הקריאה, ששואף לאפשר לכל אחד להשיגה.
ההבדל בין קריאה להבנת הנקרא
מה ההבדל בין קריאה להבנת הנקרא? ברמה הכי בסיסית, קריאה היא תהליך תרגום סימנים לצלילים או לייצוגים מנטליים כשאנחנו "שומעים" אותם בראש. אבל כדי שהקריאה תהיה יעילה, חייבת להיות גם הבנה — אחרת אין ערך למה שקראנו. כלומר, כשקוראים (או מאזינים), צריך להבין את משמעות המילים.
עזרו לתלמידים לשפר כישורי קריאה בעזרת הקשבה לתוכניות לימוד ומסמכים ברשת
מתקשים בקריאה עלולים להיות מוצפים מכל המידע שמועבר אליהם בתוכניות אוריינות, במיוחד בשלב הלמידה הראשוני.
בתחום מדע הקריאה נעשתה התקדמות רבה בעשורים האחרונים, בזכות מחקרים רבים שמקיפים בלשנות, מדעי המוח ועוד. בנוסף, בזכות טכנולוגיות מסייעות, אפשר לעזור לרבים ללמוד לקרוא.
ובכל זאת, קל שתלמידים יתייאשו ויעכבו את התקדמותם בלימודים ובעבודה. אפשר למנוע זאת באמצעות רמזים שיטתיים ושיטות הוראה נוספות – או להשתמש בתוכנות קריינות (TTS).
Speechify הוא TTS שפותח במיוחד עבור דיסלקטים ובעלי קשיי קריאה. מפתח התוכנה, קליף וייצמן, התמודד בעצמו עם דיסלקסיה, והוא שאב השראה מניסיונו האישי כדי לעזור לאחרים במצב דומה.
Speechify מופעל ע"י אלגוריתמים מתקדמים של למידת מכונה, וקולות הבינה המלאכותית יכולים לדמות קול אנושי בדיוק רב. הכלי מושלם לפיתוח מודעות לפונמות ולשפה, ולתמיכה בהוראת קריאה, במיוחד בשפות זרות.
האפליקציה יכולה להפוך כל דבר לקובץ אודיו (כולל טקסטים מודפסים, בזכות OCR), כך שתלמידים יכולים "לקרוא" מערכי שיעור, חומרים ומסמכים ברשת בלי להסתמך על שיטות קריאה מסורתיות.
שאלות נפוצות
מה הכלל הראשון בקריאה?
מקובל לומר שהכלל הראשון הוא לשמור את העיניים על המילים. זה אולי נשמע מצחיק, אבל חשוב – מיקוד בטקסט הכרחי. אם תתפזרו במחשבות, הבנתכם תיפגע — אלא אם אתם משתמשים בספרים מוקלטים.
אילו סוגי קריאה קיימים?
אפשר לקרוא בדרכים שונות: לדפדף במהירות (skim), לאתר עובדות (scan) או לקרוא לעומק. אוריינות מאוזנת דורשת שליטה בכל הסוגים, עם או בלי הדרכה.
מהם שלושת רכיבי הפוניקס?
בגישה הסטנדרטית, פוניקס כולל עיצורים, תנועות ושילובים שונים שלהם – דיגרפים ודפוסים. זה נכון רק לשפה האנגלית כמובן.
