מהי תיאוריית עמק העל־טבעי? תיאוריית עמק העל־טבעי, שפותחה על ידי הרובוטיקן היפני מסאהירו מורי ב־1970, מתארת אי־נוחות או תחושה מוזרה שאנשים חווים כשפוגשים רובוטים דמויי־אדם או דמויות ממוחשבות שנראות כמעט אנושיות אבל עדיין לא לגמרי. התופעה מופיעה כאשר ייצוגים של אדם בבינה מלאכותית או אנימציה נהיים מציאותיים מאוד, וגורמים לתגובה רגשית של אי־נוחות, במיוחד כשההידמות כמעט מושלמת, אבל לא ממש.
האם עמק העל־טבעי קשור לגופות? המושג עמק העל־טבעי קשור לחשיבה האנושית ולתגובה רגשית כלפי גירויים לא־אנושיים. מורי השתמש במונח היפני "בוקימי נו טאני" שמשמעו "עמק המוזרות", וקישר בין רובוטים דמויי־אדם לפחד מהמוות. הוא טען שרובוטים כאלה מזכירים גופות – אנושיים אבל דוממים – ולכן התחושה מקבלת גוון מטריד.
מהו דוגמה לעמק העל־טבעי? דוגמה בולטת היא סרט האנימציה "הרכבת הקוטבית"; צופי הסרט הרגישו שהדמויות בו נראות כמעט אמיתיות, אבל בכל זאת משהו שם הציק להם. גם דמויות בסדרת הסרטים "פיינל פנטזי" מוזכרות לעיתים כמעוררות תחושת עמק העל־טבעי, בזכות מראה ריאליסטי אך קצת חריג.
מה משמעות עמק העל־טבעי בסלנג? בסלנג, "עמק העל־טבעי" מתאר מצב שבו משהו כמעט מושלם – אבל יש בו פרט קטן שמכניס תחושת מוזרות. משמש גם ברשתות חברתיות או מציאות מדומה, כשהדבר נראה אמיתי אבל מרגיש מעט מזויף.
מה התיאוריה מאחורי עמק העל־טבעי? מחקרי מוח מראים שיש לנו אזורים ייעודיים לזיהוי פנים. כל סטייה קלה מ״נורמלי״ יכולה להיות בולטת ומטרידה. חוקרים כמו מקדורמן ואישיגורו טוענים שזה מושרש באבולוציה: היכולת לזהות סכנות הייתה חיונית, וכל מה שדומה לאדם אך קצת שונה מסמן סיכון אפשרי.
מה ההבדל בין עמק העל־טבעי לבין פחד מוות? עמק העל־טבעי גורם לתחושות מוזרות בגלל ייצוגים דמויי־אדם כמעט מושלמים. פחד מוות הוא פחד קיומי עמוק מסופנו. ייתכן שעמק העל־טבעי מזכיר מוות, אבל אלה חוויות נפשיות נפרדות.
8 תוכנות ואפליקציות שמעוררות עמק על־טבעי:
- הרכבת הקוטבית (סרט): האנימציה הריאליסטית יצרה תחושת אי־נוחות אצל לא מעט צופים.
- Final Fantasy: The Spirits Within (סרט): סרט CGI מתקדם עם דמויות אנושיות־למחצה שגרמו לתגובות מעורבות.
- סופיה של הנסון רובוטיקס: רובוטית דמויית־אדם עם בינה מלאכותית, שמעוררת תגובות חזקות.
- ג'מינואיד של אישיגורו: רובוט דמוי־אדם שנראה כמו יוצרו, הירושי אישיגורו.
- דייויד ב"פרומתאוס" (סרט): אנדרואיד בעל מראה אנושי שמחדד את תחושת עמק העל־טבעי.
- כותבי מאמרים מבוססי בינה מלאכותית של Wired: לפעמים סגנון הכתיבה שלהם מרגיש כמעט כמו של אדם אמיתי.
- פלטפורמות חברתיות במציאות מדומה: הדמויות מחקות תנועות אנושיות והגבול בין מציאות לדמיון מיטשטש.
- סגמנטים חדשותיים מבוססי CGI ב-New York Times: לעיתים, האנימציה הריאליסטית שם מעוררת אי־נוחות.
