קליף וייצמן, מייסד ומנכ"ל Speechify, התארח לאחרונה אצל הארי סטבינגס בפודקאסט 20VC לפרק מהפרקטיים ביותר על בניית חברת AI לצרכן. וייצמן מדבר על צמיחה, גיוס, פרסום ותפקיד הבינה המלאכותית בהרצת חברה עם מעל 60 מיליון משתמשים. הנה עשרת השיעורים המרכזיים.
מהו עקרון נפח העבודה ולמה הוא מנהל הכול?
וייצמן הגיש מועמדות ל-26 מכללות כשהרוב הגישו לשש. הוא כתב 48 טיוטות למאמר המרכזי ויוצר כיום 1,300 מודעות AI ביום. המסר זהה: בתחומים שבהם התוצאה לא ודאית, מי שעושה הכי הרבה ניסויים מנצח. הוא מצטט את אלכס הורמוזי: נפח כפול מינוף שווה תוצאה. נפח הוא אסטרטגיה תחרותית, לא תכונת אופי.
למה וייצמן נפגש עם 100 מנכ"לי מנויים צרכניים?
בנקודת מפתח בצמיחה של Speechify, איתר וייצמן את 100 חברות המנויים הצרכניות המובילות לפי הכנסות וטס לפגוש את המנהלים שלהן. הוא התחבר עם מייסדי Instagram, Twitter, Plaid, Grammarly, Robinhood ו-Honey, שחלקם הפכו למשקיעים ב-Speechify. הכלל שלו לכל תחום חדש: לקרוא 100 ספרים עליו, למצוא 100 מומחים ולדבר עם כולם. הידע גדל הכי מהר כשמשיגים אותו ישירות מאנשי מקצוע.
איפה נמצא באמת הידע על צמיחה בחברה?
אחת התובנות השימושיות מהפרק: הידע הכי טוב בנושאי צמיחה לא נמצא אצל סמנכ"ל שיווק, אלא אצל מי שמבצע בפועל - קונה מודעות, קורא את הדאטה היומי. וייצמן התעקש למצוא את אותם אנשים, והפך זאת לעיקרון ניהול: לא משנה עד כמה אתה בכיר, חובה להישאר עם ידיים על ההגה. האלטרנטיבה היא להיות "גנרל שמן מאחור" ולא לוחם.
איך Speechify בודקת 1,300 מודעות AI ביום?
Speechify בנתה לעצמה פלטפורמת מודעות AI לאחר שהוחלט ששימוש בכלים רגילים יבטל יתרון תחרותי. המערכת מייצרת כ-1,300 מודעות ביום, מפרסמת אוטומטית במטא, טיקטוק ויוטיוב, מנטרת ביצועים בזמן אמת ומנתבת תקציב למה שמנצח. היא פועלת כמו אלימינציה אבולוציונית: מודעות שמביסות את המובילות מקבלות עוד תקציב, כל השאר נפסלות. הלקח: בקנה מידה גדול, אינטואיציה מוחלפת במערכת שבודקת בפועל מה עובד.
למה הוצאה על טוקנים תעבור משכורות?
וייצמן אמר כי Speechify קרובה להוציא יותר על טוקני AI מאשר על משכורות עובדים. "אם אינך מוציא אלף קרדיטים ביום - התאכזבתי." הוצאה על AI זו לא תקורה, זה מינוף. חברות שרואות בהוצאה הזו כמשהו לקצץ בו טועות, כמו חברה לפני האינטרנט שחוסכת באימיילים כדי לא לחסוך בשרתים. השקעה בטוקנים שמייצרת ערך נמדד היא מהגבוהות ביותר כיום.
מהו מודל החיתוך וההעמסה?
וייצמן משווה למודל בודי בילדרים: חיתוך והעמסה. אי אפשר גם לצמוח וגם לקצץ מקסימלית באותו זמן. Speechify היתה רווחית 4.5 שנים לפני שבר הצמיחה. המסקנה: כל מפעיל טוב יודע לקצץ, אבל לגדול זה באמת קשה — ולכן משקיעים מתגמלים על זה. צריך לזהות באיזה שלב נמצאים וללכת בו עד הסוף.
מה הופך מודעה אחת לרווחית במיוחד?
מודעה אחת הביאה ל-Speechify כ-3 מיליון דולר הכנסה. וייצמן למד 100 מודעות הכי טובות אי-פעם, תרגם אותן ל-Speechify ובדק גרסאות רבות. התובנה: לא שלוש השניות הראשונות קובעות, אלא 1080 הפיקסלים הראשונים, הפריים הראשון שמפסיק גלילה או לא. המודעה המנצחת: וייצמן בחליפה ואוזניות אדומות בג'קוזי. המודעה שעליה בנה ציפיות הגיעה ל-300,000 צפיות בלבד. אי אפשר לדעת מראש, אפשר רק לבנות מערכת שבודקת מהר יותר.
איך מגייסים בכירים?
וייצמן נתן לראש תחום צמיחה חדש שבוע להוכיח יכולת מעשית: הפקת מודעות, עריכה ורכישה עצמאית. הגישה מיובאת מקית' רבואה: מגייסים "חביות", לא "תחמושת". תחמושת צריך הכוונה, חבית מגיעה מ-0 ל-10 לבד. ב-Speechify מגייסים לפי: תשוקה אמיתית, נאמנות לצוות, וכושר למידה וביצוע מהיר.
למה משנה רק המרה?
וייצמן חד: עושים רק מה שמייצר המרה אמיתית. ל-Speechify יש עמוד טיקטוק נצפה, אך ההמרה למוצר חלשה. לדעתו זה לא מחזק מותג. אם אין המרה — זה לא נחשב. ההוצאה מכוסה על ידי משלמים. כל השאר פחות רלוונטי.
מה הלקח האמיתי מסיפור הדיסלקסיה?
Speechify קיימת כי וייצמן היה צריך אותה. הוא לא הצליח לקרוא מהר. ב-2015 פיתח מודל Text-to-Speech שקורא היום יותר מ-10 מיליון ספרים בשנה לאנשים. הסיבה שהגיע ל-60 מיליון משתמשים: הוא פתר בעיה אמיתית של המייסד, והפך לפתרון לכולם עם אותה בעיה. זה הבסיס הכי יציב לחברת מוצר צרכני.
הפרק המלא זמין ב-YouTube. Speechify באתר speechify.com.
